ועד עדת הספרדים בירושלים
המוסד היהודי הוותיק בישראל.
ועד עדת הספרדים בירושלים הוקם עם בואו של הרמב”ן, שהגיע מספרד בשנת כ”ז (1267) והינו המוסד היהודי היחיד בארץ ישראל שפועל ברציפות מאז ועד ימינו.
השלטונות העות’מאניים העניקו לנציגי עדת הספרדים את ההגמוניה לייצוג רשמי של כל בני העדות. במסגרתו של הוועד, התקיימו חיים קהילתיים על מכלול היבטיהם, הן בתקופת השלטון העות’מאנית והן במשך המנדט הבריטי.
ועד עדת הספרדים בירושלים
המוסד היהודי הוותיק בישראל.
ועד עדת הספרדים בירושלים הוקם עם בואו של הרמב”ן, שהגיע מספרד בשנת כ”ז (1267) והינו המוסד היהודי היחיד בארץ ישראל שפועל ברציפות מאז ועד ימינו.
השלטונות העות’מאניים העניקו לנציגי עדת הספרדים את ההגמוניה לייצוג רשמי של כל בני העדות. במסגרתו של הוועד, התקיימו חיים קהילתיים על מכלול היבטיהם, הן בתקופת השלטון העות’מאנית והן במשך המנדט הבריטי.
ה"ראשון לציון": הנהגה רוחנית וממלכתית בלב ירושלים
בראש העדה עמד ה‘ראשון לציון‘, שקיבל מהשלטונות העות’מאניים את התואר ‘חכם באשי‘. הוא היה ראש ההנהגה הרוחנית של העדה ושל היישוב היהודי בארץ.
שורשים של חסד: מוסדות התורה, הבריאות והרווחה
צדקה, חסד ובריאות
- בית החולים משגב לדך
- קופת תמחוי ובית הזקנים
- ברה קדישא
תורה וחינוך
- תלמוד תורה וישיבת תפארת ירושלים
- ישיבת המקובלים "בית אל"
- בית חינוך יתומים
מרכז ריב”ז – ארבעת בתי הכנסת הספרדיים ע”ש רבן יוחנן בן-זכאי
לפי המסורת, עומדים ארבעת בתי הכנסת במקום בו עמד בית מדרשו של רבן יוחנן בן זכאי. בתי הכנסת החלו להיבנות בסוף המאה ה-16 ועמדו במרכז חייה הרוחניים והחברתיים של עדת הספרדים.
מסורת של הנהגה: בהתאם למסורת הקיימת משנת תרנ”ג (1893), נערך טקס הכתרתו של ה’ראשון לציון’ בבית הכנסת רבן יוחנן בן זכאי ברוב פאר והדר.
חורבן ותקומה: במלחמת העצמאות שימשו המבנים כמקום מחסה לאוכלוסיית הרובע, אך עם נפילתו נשרפו, נשדדו והפכו לאורוות. לאחר שחרור העיר העתיקה, נטל ועד העדה את משימת השיקום בסיוע הממשלה.
המרכז כיום: לאחר עבודה מאומצת התגלו בתי הכנסת במלוא תפארתם. מאז, מהווה האתר אבן שואבת לתיירות ובו תצוגת קבע מרהיבה המשקפת את תולדות המקום וההיסטוריה של עדת הספרדים.
