ועד
עדת הספרדים בירושלים הוקם עם בואו של הרמב”ן, שהגיע מספרד בשנת כ”ז (1267) והינו המוסד היהודי היחיד בארץ ישראל שפועל ברציפות מאז ועד ימינו. השלטונות העות’מאניים העניקו לנציגי עדת הספרדים את ההגמוניה לייצוג רשמי של כל בני העדות. במסגרתו של הוועד, התקיימו חיים קהילתיים על מכלול היבטיהם, הן בתקופת השלטון העות’מאני והן במשך המנדט הבריטי.

לעדה היו מוסדות תורה, חינוך, צדקה וחסד. הבולטים שבהם היו תלמוד תורה וישיבת תפארת ירושלים, ישיבת המקובלים “בית אל”, בית החולים משגב לדך, בית חינוך יתומים, קופת תמחוי, בית חינוך יתומים, בית הזקנים וחברה קדישא.  בראש העדה עמד ה”ראשון לציון”, שקיבל מהשלטונות העות’מאניים את התואר “חכם באשי”. הוא היה ראש ההנהגה הרוחנית של העדה ושל היישוב היהודי בארץ.  

 כיום, פעילותו של המוסד מתמקדת בתחומים הבאים: 

תרבות
ומורשת: ועד העדה יוזם פעולות מגוונות בתחום
מורשת יהדות ספרד והמזרח, תוך מתן דגש על שימור תרבות הלאדינו והנחלתה לציבור הרחב, זאת באמצעות “חוג לאדינו ירושלים ע”ש יצחק נבון” הפועל במסגרת הוועד. 

ארכיון הוועד אוצר בתוכו מאות תיקים ופנקסים מתקופות שונות בתולדות היישוב, הכוללים מידע חשוב ביותר על פעילותה של עדת הספרדים בירושלים במגוון רחב מאוד של נושאים. 

·      רווחה:
סיוע למשפחות במצוקה – כאשר גולת הכותרת הינו מפעל “קמחא דפסחא”, בו מחולקים תלושי קנייה לרכישת מצרכים לקראת חג הפסח למאות משפחות נזקקות. 

·       חינוך:  עידוד לימודים אוניברסיטאיים בקרב סטודנטים
ירושלמים ספרדים ובני עדות המזרח, ע”י הענקת מלגות. מפעל זה קיים כבר כיובל שנים, ותורם רבות לקידום החינוך הגבוה.

·       מרכז ריב”ז – ארבעת בתי הכנסת הספרדיים ע”ש רבן יוחנן בן-זכאי

             לפי המסורת, עומדים ארבעת בתי הכנסת במקום בו עמד בית מדרשו של רבן יוחנן בן זכאי. בתי הכנסת החלו להיבנות בסוף המאה ה- 16 ועמדו במרכז חייה הרוחניים והחברתיים של עדת הספרדים.

בהתאם למסורת הקיימת משנת תרנ”ג (1893), נערך טקס הכתרתו של ה”ראשון לציון”  בבית הכנסת רבן יוחנן בן זכאי ברוב פאר והדר.

במלחמת העצמאות הם שימשו מקום מחסה לאוכלוסיית הרובע היהודי ועם נפילתו יצאו משם מגיניו לשבי הירדני. המבנים נשרפו, נשדדו והפכו לאורוות.  לאחר שחרור העיר העתיקה במלחמת ששת הימים נמצאו

בתיה”כ בחורבנם. ועד עדת הספרדים, בסיוע ממשלת ישראל, נטל על עצמו את המשימה הגדולה של שיקום המבנים, ולאחר מספר שנות עבודה מאומצת התגלו בתיה”כ במלוא תפארתם. מאז, מהווה האתר אבן

שואבת לתיירות פנים וחוץ. באתר קיימת תצוגת קבע מרהיבה המשקפת את תולדות המקום וההיסטוריה שלעדת הספרדים בירושלים לדורותיה.