| שם משפחה | שם פרטי | תפקיד |
| אביב | דוד | חבר הנהלה |
| אלעזר אליהו | כרמל | חבר הנהלה |
| טובול אטיאס | לינור | חברת הנהלה |
| ארמוזה | ירון | חבר הנהלה |
| בלשניקוב | בלה שירה | חברת הנהלה |
| בקשי דורון | אברהם | יו”ר |
| בר אושר | אבישי | חבר הנהלה |
| גורל | משה | חבר הנהלה |
| הרב יצחק | דניאל | חבר הנהלה |
| הרב ישראלי | עבדיאל דב | חבר הנהלה |
| כהו זדה | ירון | חבר הנהלה |
| כהן | דוד | חבר הנהלה |
| לוי | ניסים | חבר הנהלה |
| משעלי | מרדכי | חבר הנהלה |
| צור | נעמי | חברת הנהלה |
| קיסר | ישראל | חבר הנהלה |
| רימון | מנשה | חבר הנהלה |
| שוויקי | יצחק | חבר הנהלה |
ועד עדת הספרדים ובני עדות המזרח עוסק בקידום החברתי, הכלכלי, הרוחני והתרבותי של בני הקהילה.
הוועד פועל להחייאת המורשת של יהדות ספרד וארצות המזרח, תוך האדרת הייחוד של כל עדה, וכן לעידוד ההשכלה והחינוך.
פעילויות הארגון כוללות: הנחלת תרבות ומורשת, קורסים לשימור שפת הלאדינו, הוצאת ספרים ומחקר, וניהול ארכיון המתעד את תולדות היישוב.
בתחום הרווחה והחינוך, הוועד מעניק עזרה לנזקקים בחגים ומחלק מלגות לסטודנטים לתואר ראשון, שני ודוקטורט.
ועד עדת הספרדים בירושלים הוא המוסד היהודי היחיד בארץ ישראל הפועל ברציפות מאז שנת 1267 (כ”ז), עם בואו של הרמב”ן לירושלים.לאורך השנים, העניקו השלטונות העות’מאניים לנציגי העדה את ההגמוניה לייצוג רשמי של כל בני העדות היהודיות. במסגרת זו, ניהל הוועד חיים קהילתיים עשירים על מכלול היבטיהם, הן בתקופת האימפריה העות’מאנית והן לאורך המנדט הבריטי.
בעבר, הפעיל הוועד מוסדות תורה, חינוך, צדקה וחסד שעיצבו את ירושלים. הבולטים שבהם היו: תלמוד תורה וישיבת “תפארת ירושלים”, ישיבת המקובלים “בית אל”, בית החולים “משגב לדך”, בית חינוך יתומים, בית הזקנים, קופת תמחוי וחברה קדישא.
בראש העדה עמד ה**”ראשון לציון”**, דמות ממלכתית שקיבלה מהשלטונות את התואר “חכם באשי”. הוא שימש כראש ההנהגה הרוחנית של העדה ושל היישוב היהודי כולו בארץ ישראל.
כיום, ממשיך המוסד את דרכו ההיסטורית ומתמקד בשלושה תחומי ליבה:
תרבות ומורשת: שימור מורשת יהדות ספרד והמזרח, בדגש על תרבות הלאדינו באמצעות “חוג לאדינו ירושלים ע”ש יצחק נבון”. כמו כן, הוועד מנהל ארכיון היסטורי נדיר האוצר מאות פנקסים ותיקים המתעדים את תולדות היישוב הירושלמי.
רווחה וקהילה: סיוע למשפחות במצוקה, כאשר גולת הכותרת היא מפעל “קמחא דפסחא” המסורתי, במסגרתו מחולקים תלושי מזון למאות משפחות נזקקות לקראת החג.
חינוך והשכלה: עידוד מצוינות אקדמית בקרב סטודנטים ירושלמים בני עדות המזרח באמצעות הענקת מלגות. מפעל זה, הקיים כבר כיובל שנים, תורם רבות לקידום ההשכלה הגבוהה בירושלים.
בתי הכנסת ע”ש רבן יוחנן בן-זכאי הם הלב הפועם של הרובע היהודי. לפי המסורת, הם ניצבים במקום בו עמד בית מדרשו של רבן יוחנן בן זכאי. מתחם זה, שהחל להיבנות בסוף המאה ה-16, שימש במשך דורות כמרכז החיים הרוחניים והחברתיים של העדה.
ציוני דרך בתולדות המקום:
מסורת ההכתרה: משנת 1893 (תרנ”ג) ועד ימינו, נערך במקום טקס הכתרתו החגיגי של ה”ראשון לציון”.
חורבן: במלחמת העצמאות שימשו בתי הכנסת מחסה לתושבי הרובע הנצור. עם נפילת הרובע, המבנים נבזזו, הועלו באש והפכו לאורוות על ידי הירדנים.
תקומה: לאחר שחרור העיר העתיקה במלחמת ששת הימים, נטל ועד העדה את משימת השיקום בסיוע הממשלה. כיום, לאחר עבודת שחזור מאומצת, עומדים בתי הכנסת במלוא תפארתם וכוללים תצוגת קבע מרהיבה המושכת מבקרים ותיירים מהארץ ומעולם.